בספטמבר 2015 אושר תיקון לחוק לאיסור הלבנת הון, אשר נקרא תיקון 13 ונכנס לתוקף. תיקון זה הגדיר צו איסור הלבנת הון שפירט אודות חובת זיהוי (ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), שקבע כי מעתה על נותני שרות עסקי (כולל רואי חשבון ועורכי דין), לבצע הליך KYC, או הכרת לקוח, ולבחון את הסיכון שמא הפעולה שהלקוח מבקש מהם לבצע קשורה בהלבנת הון.

תיקון זה היווה שינוי דרמטי בתעשיה. במשרד המשפטים הקימו גוף מפקח שעורך ביקורים במשרדי עורכי הדין ורואי החשבון. עורך דין או רואה חשבון שלא יבצע את הקבוע בצו, יחויב בעיצומים כספיים.
החובות חלים על כל פעולה עסקית בעלת אופי פיננסי, שעורכי הדין ורואי החשבון מתבקשים לבצע עבור הלקוחות. הפעולות הפיננסיות האלה מוגדרות בצו החדש כמתן שירות עסקי, והן כוללות: קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נדל"ן; קנייה או מכירה של עסק; ניהול נכסים פיננסים של הלקוח (לרבות ניהול כספים, ניירות ערך, נכסי נדל"ן וחשבונות בגופים פיננסיים); קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; והקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר. החובות לא חלים על ייעוץ משפטי ועל הגנה או על ייצוג של לקוח בהליכים שיפוטיים, מינהליים או בבוררות. החובות האלה גם לא חלות על עורך דין או על רואה חשבון הפועל כשכיר בחברה (למשל, יועץ משפטי או סמנכ"ל כספים בתאגיד), על פעולות בפיקוח בית משפט, על שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי, ועל פעילות ביקורת חשבונאית.